הודעה לעיתונות

ערכי מורשת מוחשיים ובלתי מוחשיים – מה ראוי לשימור ?

יום עיון לציון הכרזת האתרים הבהאים בחיפה ובעכו כאתרי מורשת עולמית

חיפה, 20 בפברואר 2009: כ- 220 אנשים השתתפו ביום עיון שהתקיים היום במרכז הבהאי העולמי לכבוד הכרזת האתרים הבהאים בחיפה ובעכו כאתרי מורשת עולמית. האירוע הוא פרי יוזמה משותפת של המרכז הבהאי העולמי והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. מנחה יום העיון היה אדריכל וליד כרכבי, ראש היחידה לשימור בעיריית חיפה.

פרופ' מיכאל טרנר, יו"ר הועדה הישראלית למורשת עולמית, שליווה את תהליך הכרזת האתרים הבהאים, הרצה על הרעיון והרציונל שמאחורי המורשת העולמית. הרצאתו עסקה ברעיון שעומד מאחורי אתרי מורשת ועל הקריטריונים שעל פיהם נבחרים אתרי מורשת, כאשר אתרי הבהאים מהווים דוגמא לאתרים שהם בעלי ערך שאינו בהכרח רק מוחשי.

ד"ר אלברט לינקולן, מזכ"ל הקהילה הבהאית הבינלאומית סיפר על תהליך הכנת תיק הצעתם של האתרים הבהאים, תהליך שנתן דגש לחווית העלייה לרגל. בראשית התהליך הציעו הבהאים לכלול את כל מוקדי העלייה לרגל בעכו ובחיפה אך בסופו של דבר הוחלט שההכרזה תתייחס רק לשני האתרים המקפים את המקדשים.

אתרי הבהאים נבחרו להיכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית בהתבסס על קריטריון מס' 6 באמנה למורשת עולמית. עפ"י קריטריון זה ייכלל אתר שהוא בעל קשר ישיר או מוחשי לאירועים או למסורות, לרעיונות או לאמונות, ליצירות אמנותיות וספרותיות בעלות ערך אוניברסאלי יוצא מהכלל.

אדריכלית רות ליברטי שלו, מרצה בתכנית המסטר ללימודי שימור בטכניון, דיברה בהרצאתה על ערכים בלתי מוחשיים בשימור ועל המעבר בעולם השימור מעיסוק במונומנטים ובמבנים בודדים לשימור של מכלולים שבהם יש למבנים חשיבות סמלית או שהם מייצגים תופעה חברתית או היסטורית ולאו דווקא על בסיס איכויות אסתטיות אדריכליות יוצאות מן הכלל.

ד"ר נגה קריינר-קולינס מהמחלקה לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, הציגה מחקר שערכה לאחרונה בגנים הבהאים ובו בחנה את המרחב המשותף שנוצר בגנים בחיפה שבהם "משתמשים בו זמנית תיירים ועולי רגל". המחקר בדק את הנסיבות לדו-קיום בין שתי הקבוצות הללו במרחב אחד וניסה להפיק מכך המלצות לאתרים אחרים.

אדריכל אריאל וטרמן, מהנדס העיר חיפה, דיבר על היתרונות של המצאות אתר מורשת עולמית בחיפה, סיפר על הפעולות שעושה העירייה מצידה כדי להבטיח איזור חיץ מסביב לאתר כך שלא ייפגע מפרויקטי בנייה שאינם מתאימים. מדבריו עולה שהיתרונות עולים לאין ערוך על החסרונות, ובחיפה מהווים הגנים הבהאים והמקדש את סמלה של העיר.

בסופו של יום העיון הציג אדריכל דני רז מצגת קצרה שעסקה בדילמות שנתקלים בהן אנשי שימור במקומות רבים, דילמות המשותפות בחלקן גם לנושאים של שימור טבע ותכנון בר-קיימא בכלל. המצגת פתחה את הפאנל שהנחה מר דניאל מילוא, מנהל מרכז האתיקה בירושלים, שעסק בשאלה איזו מורשת משמרים ומי מחליט על כך וכן בשאלה האם יש בהכרח סתירה בין שימור ופיתוח.