הדת הבהאית וחיי הקהילה

הדת הבהאית היא דת מונותיאיסטית המבוססת על תורתם של הבאב ושל בהא-אללה, אותה קיבלו השניים, על פי האמונה הבהאית, בהתגלות ישירה מן האל. הדת הבהאית מכירה בתקפותן של כל הדתות הגדולות האחרות, והיא אינה כת או ענף של דת אחרת. אופייה העצמאי משתקף בתפיסת עולם ובמבנה קהילתי ייחודיים, המבוססים על כתבי קודש, חוקי דת ולוח שנה משלה.

עקרונות האמונה הבהאית

הבהאים מאמינים כי האל היחיד, בורא העולם, הנחה את המין האנושי לאורך כל ההיסטוריה ושלח אליו נביאים ושליחים, כמו אברהם, משה, ישו ומוחמד, וכן קרישנה, בודהה וזרתוסטרה, אשר ייסדו את דתות העולם הגדולות.

עיקרי הדת הבהאית

המסר של בהא-אללה מופנה לעולם שבו האוריינות נפוצה, ואשר קיים בו צורך דחוף וחיוני לטפל בבעיות בהקשר גלובלי עקב השילוב בין התפתחות חברתית וקידמה טכנולוגית. עיקר תורתו של בהא-אללה הוא שהאנושות היא אחת, שהכרחי להתגבר על דעות קדומות ומחסומים אחרים שמפצלים אותה, ושאחדות בין כל העמים חייבת להווצר דרך האבולוציה של הסדר החברתי.

מרבית מסריו החברתיים של בהא-אללה, ביניהם שוויון בין גברים ונשים, מיגורן של דעות קדומות, הצורך בחינוך לכל וחשיבותו של צדק חברתי המחייב מניעת עושר ועוני קיצוניים, נובעים באופן לוגי מתורה בסיסית זו.

על פי הכתבים הבהאים, בריאותה והתפתחותה של החברה תלויות בתפקודה התקין של המשפחה, המבוססת על איחוד מונוגמי שבו מתפקדים הגבר והאישה כשותפים שווי זכויות.  בהא-אללה תיאר את מוסד הנישואין כ"מבצר של חיי שלומות וגאולה" וקבע כי גידול ילדים הוא המהות המרכזית, אם כי לא היחידה, של חיי הנישואין. על הבהאים מוטלת החובה לדאוג לצרכי משפחתם באמצעות עבודה יצרנית ולהבטיח חינוך מוסרי ואקדמי לילדיהם.

בהא-אללה עודד כל אדם לפתח את כישוריו המולדים ואת יכולותיו, ולרכוש משלח יד או מקצוע, והוסיף כי עבודה הנעשית ברוח השירות לזולת מתקבלת על ידי האל כסוג של עבודת קודש. אף שהטיף נגד הסכנות הטמונות ביהירות אינטלקטואלית ובהתפלפלות חסרת תכלית, הוא עודד חשיבה מעמיקה ומחקר וקבע כי מדע ודת הינם גישות משלימות בחיפוש אחר האמת, וכי אין ביניהם כל סתירה.

מנהיגות וארגון בקהילה הבהאית

בקהילה הבהאית אין כוהני דת או קבוצה אחרת של אנשים המשמשים כמנהיגי הקהילה, מנהלים טקסים או מעניקים הנחיה רוחנית. היעדרם של מנהיגים ושל מבנה היררכי מוליד מצב שבו החלטות המשפיעות על רווחת הכלל מתקבלות על ידי אלו המושפעים מהן. כדי לעמוד באתגר זה, על הבהאים לאמץ גישה שיתופית לפתרון בעיות אותה כינה בהא-אללה "התייעצות". התייעצות היא הבסיס לקבלת החלטות בכל המוסדות הנבחרים ברמה המקומית, הלאומית והעולמית, במשפחות בהאיות, ובכל יוזמה משותפת בקהילה הבהאית. גישה זו מציעה דרך יעילה לקבלת החלטות, אשר מבטיחה את תמיכת הקהילה ומספקת תרומה משמעותית לבניית תרבות קהילתית שבה צדק חשוב יותר מכוח, שבה נשמעים כל הקולות וכולם יכולים ליהנות מלימוד משותף.

העקביות הדרושה לקהילה מושגת באמצעות מועצות נבחרות ברמה המקומית והלאומית, המורכבות מחברי קהילה הנבחרים בבחירות שנתיות. עבודתן של המועצות הללו מתואמת על ידי בית הצדק העולמי, שחבריו נבחרים אחת לחמש שנים על ידי חברי כל המועצות הלאומיות. כל הבחירות הבהאיות הן בחירות דמוקרטיות וחשאיות המנוהלות באווירה של תפילה. כל מצביע מונחה אך ורק על ידי מצפונו או היכרותו עם הקהילה, היות ולא מתפרסמות רשימות מועמדים ולא מתנהלות תעמולות בחירות או דיונים אשר עשויים להשפיע על בחירתו.

המוסדות הנבחרים נתמכים על ידי קבוצה של יועצים או מנחים שפעילותם מתואמת על ידי מוסד שהוקם על ידי בית הצדק העולמי ומכונה 'המרכז ליועצים בינלאומיים'.

התפילה הבהאית וחוקים אחרים

הבהאים מקיימים את מצוות האל בתפילה ובהתבוננות פנימית. התכנסויות דתיות כוללות קריאה של תפילות ופסוקים מתוך הכתבים הבהאים וכתבי דתות אחרות. על כל בהאי חלה חובה להתפלל בפרטיות מדי יום אחת משלוש תפילות מיוחדות שקבע בהא-אללה, ללא כל פיקוח או אכיפה

חוקים נוספים המכוונים את חיי הפרט כוללים ימי צום ותשעה ימי חג קדושים מדי שנה, שבהם לא נעשית כל עבודה. לבהאים אין כל הגבלות בתחום המזון, אולם חל איסור על צריכת משקאות אלכוהוליים ושימוש בסמים.

לוח השנה והחגים הבהאים

לוח השנה הבהאי מתחיל בנקודת השוויון המסמלת את התחלת האביב בחצי הכדור הצפוני, אשר חלה ב- 21 במרץ על פי לוח השנה הגרגוריאני. השנה מחולקת לתשעה-עשר חודשים בני תשעה-עשר ימים כל אחד, כאשר בין החודש השמונה-עשר והתשעה-עשר מוסיפים ארבעה או חמישה ימים המשלימים את המחזור השנתי. החודש התשעה-עשר הינו תקופה של צום והכנה רוחנית לקראת השנה החדשה. ב-2014 ימי החג העיקריים חלים בתאריכים הבאים:

  • ה-7 במרץ* - הכרזת הבאב. מציין את הרגע בו גילה הבאב את שליחותו הנבואית למאמין הראשון, בשנת 1844.
  • ה-21 במרץ- נאו-רוז : ראש השנה הבהאי וחגיגת סיום 19 ימי הצום.
  • ה-21 באפריל, ה-29 באפריל וה-2 במאי: ריזוואן הנו חג מלא שמחה המסמל תקופה של 12 ימים שבה בילה בהא-אללה בגן ריזוואן שמחוץ לבגדאד ב-1863 ובמהלכה הכריז על שליחותו הנבואית למאמיניו של הבאב.היום הראשון, התשיעי והשנים-עשר הם ימים שמצוינים באופן מיוחד.
  • ה-29 במאי - העלייה השמימה של בהא-אללה מצוין לזכר פטירתו ב-1892.
  • ה-27 ביולי* - מות הקדושים של הבאב מציין את היום בו הוצא הבאב להורג בטבריז, איראן בשנת 1850.
  • ה-25 אוקטובר* - יום השנה להולדתו של הבאב.
  • ה-26 אוקטובר* - יום השנה להולדתו של בהא-אללה.

במהלך תשעה ימי חג אלו בהאים אינם עובדים והגנים סגורים לציבור.

*התאריכים של ימי חג אלה משתנים משנה לשנה כיוון שהם נקבעים על פי לוח השנה הירחי בישראל ובמספר ארצות אחרות.

חזרה להתחלה